על הגות.
תקשור מאת משען 16.9.20
מדיטציה והגות הינם היינו הך. בבחינת אלו הם מושגים שונים לאתר דבר מה, ולהתקבע סביב רעיון, ולאפשר התבוננות.
כלומר הגות, או מדיטה, הינם רעיונות שונים, כיצד יש לבצע התבוננות מרוכזת בלתי מופרעת, בנושא קבוע.
ומתוך ההתבוננות עולים וצפים, אירועים, מחשבות, רגשות, תובנות, ושאר דילמות שמבקשות פתרון.
בבחינת ההתבוננות משקפת ומשתקפת דרך עיני המתבונן.
כלומר זהו תהליך, משאין מפריעים לו, מבצע את התהליך בעבור עצמו.
כלומר הגות, הינה מדיטציה בתנועה סביב מרכז קבוע.
כלומר המרכז נחוץ, על מנת תהיה התבוננות סביבו.
יחד עם זאת הבה נדבר על קשב, הקשב הוא בבחינת מילה המאפשרת הכל. המעלה מתוך התוך תכנים לא ידועים, בבחינת מוכנות להכל, קבלת הכל, תשומת לב להכל, אבחון בכל.
הקשב הוא מעלה וסגולה נרכשים, הקשב הינו ערות ותשומת לב בו זמנית, למה המתקיים סביב, ובפנים.
הקשב איננו מבקש מעגן, כשם שהתבוננות נחוץ לה.
הקשב הינו בבחינת ריכוז לנקודה, שבה ההווה הוא הכל.
בבחינת הזמנים מתכנסים יחדיו, המימדים מתכנסים יחדיו לתוך נקודה אחת, בה הכל מתגלה בבת אחת.
ואף אט, אט בו זמנית.
כלומר ההתגלות האיטית, ופריצת הדרך המהירה שתיהן קורות בו זמנית.
הקשב, הוא ראשון במעלה.
בבחינת הקשב מאפשר את ההתבוננות.
את הריכוז בנקודה קבועה, אשר מתוכה הולכים ועולים דברים, אשר הקשב מאפשר להם להיות.
כלומר, זהו הקשב שהוא התכלית של כל הדברים, והתבוננות היא כלי העזר לאבחן, לספוג, לדעת, להרגיש, להיות ולהרשות.
על מנת לעשו סדר בדברים, קשב איננו התנפלות על הכל מהכל. קשב הוא הוויה.
התבוננות היא זיהוי נקודתי המרחיב את האופק, יותר ויותר בצורת משולש ההולך ונפתח והופך להיות מעגל, סביב האדם המיושב בו.
קשב הינו נקודה, שבה מתכנסים אליה הדברים, והתבוננות היא הנקודה, שמתוך אותה נקודה, נפתח אותו מעגל רחב, שמזהה בספקטרום הולך וגדל את מה שההתכנסות הביאה אליה.
כלומר זהו מעגל, נפתח ונסגר, נסגר ונפתח וכיוצא בזה.
שני הדברים נחוצים בבחינת הינכם מתכנסים ומתפרצים, ונפרצים החוצה שוב ושוב.
אך ההתכנסות, דהיינו הישיבה, או העמידה, או תשומת הלב והריכוז, בבחינת הרצון להתכנס פנימה, ולגלות את התוך על ידי ההתבוננות, הינו בבחינת הגות עומדת לבדה, בפני עצמה, ופורצת אל גבולות חדשים של הגות חדשה.
היו ברוכים, משען כאן.
תקשור מאת משען 16.9.20
מדיטציה והגות הינם היינו הך. בבחינת אלו הם מושגים שונים לאתר דבר מה, ולהתקבע סביב רעיון, ולאפשר התבוננות.
כלומר הגות, או מדיטה, הינם רעיונות שונים, כיצד יש לבצע התבוננות מרוכזת בלתי מופרעת, בנושא קבוע.
ומתוך ההתבוננות עולים וצפים, אירועים, מחשבות, רגשות, תובנות, ושאר דילמות שמבקשות פתרון.
בבחינת ההתבוננות משקפת ומשתקפת דרך עיני המתבונן.
כלומר זהו תהליך, משאין מפריעים לו, מבצע את התהליך בעבור עצמו.
כלומר הגות, הינה מדיטציה בתנועה סביב מרכז קבוע.
כלומר המרכז נחוץ, על מנת תהיה התבוננות סביבו.
יחד עם זאת הבה נדבר על קשב, הקשב הוא בבחינת מילה המאפשרת הכל. המעלה מתוך התוך תכנים לא ידועים, בבחינת מוכנות להכל, קבלת הכל, תשומת לב להכל, אבחון בכל.
הקשב הוא מעלה וסגולה נרכשים, הקשב הינו ערות ותשומת לב בו זמנית, למה המתקיים סביב, ובפנים.
הקשב איננו מבקש מעגן, כשם שהתבוננות נחוץ לה.
הקשב הינו בבחינת ריכוז לנקודה, שבה ההווה הוא הכל.
בבחינת הזמנים מתכנסים יחדיו, המימדים מתכנסים יחדיו לתוך נקודה אחת, בה הכל מתגלה בבת אחת.
ואף אט, אט בו זמנית.
כלומר ההתגלות האיטית, ופריצת הדרך המהירה שתיהן קורות בו זמנית.
הקשב, הוא ראשון במעלה.
בבחינת הקשב מאפשר את ההתבוננות.
את הריכוז בנקודה קבועה, אשר מתוכה הולכים ועולים דברים, אשר הקשב מאפשר להם להיות.
כלומר, זהו הקשב שהוא התכלית של כל הדברים, והתבוננות היא כלי העזר לאבחן, לספוג, לדעת, להרגיש, להיות ולהרשות.
על מנת לעשו סדר בדברים, קשב איננו התנפלות על הכל מהכל. קשב הוא הוויה.
התבוננות היא זיהוי נקודתי המרחיב את האופק, יותר ויותר בצורת משולש ההולך ונפתח והופך להיות מעגל, סביב האדם המיושב בו.
קשב הינו נקודה, שבה מתכנסים אליה הדברים, והתבוננות היא הנקודה, שמתוך אותה נקודה, נפתח אותו מעגל רחב, שמזהה בספקטרום הולך וגדל את מה שההתכנסות הביאה אליה.
כלומר זהו מעגל, נפתח ונסגר, נסגר ונפתח וכיוצא בזה.
שני הדברים נחוצים בבחינת הינכם מתכנסים ומתפרצים, ונפרצים החוצה שוב ושוב.
אך ההתכנסות, דהיינו הישיבה, או העמידה, או תשומת הלב והריכוז, בבחינת הרצון להתכנס פנימה, ולגלות את התוך על ידי ההתבוננות, הינו בבחינת הגות עומדת לבדה, בפני עצמה, ופורצת אל גבולות חדשים של הגות חדשה.
היו ברוכים, משען כאן.
